דברים שנשא משה שרת בשנת 1964 (יו"ר הסוכנות באותה עת) בהר הרצל, לרגל העלאת עצמות הקורבנות של ספינת סלבדור וקבורתן בהר

הגדל

"העולם כולו זרוע קברות של יהודים. בתי-קברות שלנו ברחבי תבל הם תמרורים לדרכי הנדודים של עמנו - נדודים בתוהו-לא-דרך וללא תכלית; ציונים הם למהלך ההיסטוריה היהודית על פני מאות ואלפי שנים - היסטוריה עיוורת, מגששת בחשכת הדורות, בלי מטרה וללא מוצא.

 

כל אחד מבתי העלמין של יהודים בגולה מצבה הוא לתחנה בדרך חייו של העם הנודד, בן בלי בית, ומהם המשמשים עדות קודרת לפורענויות שפקדו את קהילות ישראל - פרעות ושחיטות ומיתות על קידוש השם.

 

בתקופתנו, בחיי הדור הזה, הייתה כל יבשת אירופה לגיא הריגה של המוני בני-עמנו - לקבר-אחים עצום אחד. אבל בתקופה זו חברו קללות-גולה עם חבלי-גאולה. בעיצומה קמו לנו קברים של שבי-ציון אשר נפלו בדרך - מצבות המעידות על נתיבות-ים ושבילי יבשה, שבהם חתרו מעפילים אל חופי המולדת ולא הגיעו. ואף לקבר לא זכו אנשי שיירות-העלה נועדות ונואשות שצללו בים - אם בצאתם או בדרכם או בהגיעם אל החוף והנה הוא חסום בפניהם.

 

קורבנות עלייה אלה כמוהם כחללי-קרב בקו ראשון של חזית מלחמת חירותינו. כי מערכה זו של העפלה הייתה ראשיתו ועיקרו של המאבק על קוממיות ישראל בארצו, על זכותו של העם היהודי למולדת חופשית. כוחה המוסרי ורישומה המדיני והודה ההיסטורי של מערכת ההעפלה נבעו מדבר היותה נחלת המון העם עצמו - אנשים ונשים וטף, אשר תוך הצלת עצמם יצאו לקדש את זכות עמם למולדתו - להבקיע בגופם ממש את החומות שסגרו עליה.

 

אנו מביאים היום לקבר ישראל במדינת-ישראל את עצמותיהם של מעפילים מגלות בולגריה, אשר מתו מות קדושים בהיטרף ספינתם בים השיש. אנו מלווים אותם למנוחת-עולם באחד ממדרוני ההר הנישא הזה, אשר בפיסגתו נח החוזה הגדול של קוממיותנו הממלכתית. בקהל המלווים כלולים חבריהם לאונייה אשר ניצלו ממוות והגיעו למחוז חפצם הנכסף - ובבואם הנה נענשו במאסר ממושך על עוז רוחם ותוקף רצונם להיגאל. הם יזכרו את נאומי לפניהם עת שכנו על יצועיהם במחנה-ההסגר של עתלית, שובתים-רעב. כן ניצבים בקרב קהל המלווים נציגים רבים אחרים של יהדות בולגריה המהוללת, אשר ביום פקודה קמה כאיש אחד ועלתה לארץ, כשזכר מעפילי "סלבדור" וקרבנותיה משמש להם מופת ומורה דרך.

 

בית העלמין הזה, שכולו נס נשגב לתמורה המכרעת שחלה בתולדות עמנו - יד לנושאי החזון הציוני שנתגשם, למתנדבי מלחמת-העולם שקידשו שם עמם במערכה נגד צוררו, לצנחנים שנחלצו לישועת אחיהם בהיותם מפרפרים בין ציפורניו, לגיבורי מלחמת הקוממיות שחירפו נפשם למות בזיו עלומיהם למען תתמלא תקוות הדורות לגאולה, לקברניטי המדינה ועושי דברה בתחילת התהוותה - מייחד היום בתוכו מקום-כבוד לקבר-אחים חדש המסמל את קהל חללי חזית ההעפלה.

 

יבורך ויקודש זכרם!"  

 

עבור לתוכן העמוד