עיר בצפון-מזרח בולגריה, כ-60 ק"מ מרוסה (Russe)

העיר שוכנת ליד נהר ה"לוֹם הלבן" ודרכה עובר הכביש הראשי, רוסה-ורנה. היישוב נוסד על חורבות העיר הרומית אבריטוס (Abritus), שעד לסוף המאה ה-16 היה כפר מוסלמי-עות'מאני. מ-1573 קיבל המקום מעמד של עיר בממשל העות'מאני, שבה התפתחו מלאכות הקדרות, עשיית עגלות, פרוונות, משי ועוד. בעיר היה מיעוט מוסלמי-טורקי גדול, שפחת כתוצאה ממדיניות הטרנספר שהפעילו השלטונות הבולגריים בשלהי השלטון הקומוניסטי. בשנות ה-90 של המאה ה-20 מנתה אוכלוסיית רזגרד כ-40,000 תושבים.

הקהילה היהודית

על חיי היהודים בעיר אין ידיעות רבות. ידוע כי בעת שפקדו את רוסצ'וק מגיפות, למשל ב-1826, עברו רבים מאותה קהילה לרזגרד. גם בימי המלחמה בין האימפריה העות'מאנית לרוסיה (1878-1877) שימשה כעיר מקלט לפליטים יהודים. על פי מפקד שערכו השלטונות הבולגריים ב-1880, חיו ברזגרד 234 יהודים. ב-1888 גדלה במעט הקהילה – 278 נפש: 145 ממין זכר ו-134 ממין נקבה.

ב-1900 נכללה רזגרד ברשימת 34 הקהילות היהודיות הרשמיות בבולגריה.

בימי מלחמות הבלקן (1913-1912) מנתה אוכלוסיית העיר כ-14,000 נפש. מספר חברי הקהילה היהודית ירד מעט והיא מנתה 200 איש. מתוכם, 16 גברים גויסו לצבא הבולגרי במלחמתו. בניגוד לקהילות אחרות בבולגריה, שום עזרה כספית לא ניתנה למשפחות החיילים, דבר היכול להעיד על מצבם הטוב, יחסית, של בני קהילת רזגרד.

בסוף מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) היה במקום סניף ציוני, כנראה של ההסתדרות לתרבות עברית. אחרי העלייה ההמונית מבולגריה לישראל בשנים 1950-1948,  לא נותרו יהודים ברזגרד.

מקורות

ד"ר פנקוב & ד"ר דויקוב: ערי בולגריה

ח. קשלס: קורות יהודי בולגריה

ד"ר צבי קרן: ממצאים יהודיים בבולגריה מהתקופה העות'מאנית