רוז'י בן-יוסף - לזכרה |
|||
רוז'י בן-יוסף, שהלכה לעולמה לפני מספר חודשים, הייתה נציגה ראויה של יהודי בולגריה בארץ, שמה הגיע למרחוק, פועלה בשטח האופנה הישראלית היה גדול מאוד ותרומתה לפרסום אופנה זו בכל העולם היתה כבירה
רוז'י נולדה בבולגריה בשנת 1929 בבית חננאל, שהיו יוצאי העיר שומן. ילדותה עברה כילדות רגילה של בני הנוער באותה התקופה בבולגריה, עם גירוש ממקום מגוריהם – סופיה – והצטרפות לתנועת נוער ציונית אחרי תום מלחמת העולם השנייה. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1948 ועברה את כל שלבי ההתערות במדינה החדשה. אביה של רוזי קנה מכונות לתפירה וגזירה ופתח, בשכר דירה, בית מלאכה קטן לייצור בגדי לילה. רוז'י התחילה לאט לאט להיכנס לעסק המשפחתי, והחלה לתפור כותנות לילה ופיג'מות ועשתה מאמצים עילאיים להפצת התוצרת שלהם. מוקדם מאוד הבינה שהעתיד טמון בייצוא לאירופה, והיא החלה להשקיע מאמצים גדולים בשטח הזה.
בשלב מסוים נוצר קשר בינה לבין מפעל לייצור בדים למגבות מטבח שהיו ללא כל ייחוד, פרט לצורת הבד, ואז הבריק בראשה הרעיון לצבוע את הבדים או להדפיס עליהם בצבעי המדבר הישראלי, צבעים חיים ובולטים. לרוב היו אלה פסים, והעיצוב של רוז'י היה מעניין והוליד את הגלביות הצבעוניות, בגדים גדולים עם הרבה בד והשראה. הבגדים הוצגו בתצוגות אופנה בכל העולם, כולם כתבו עליהם והדבר פורסם בהרבה עיתונים. היא זכתה, ובצדק, בכינוי "הלביאה ירוקת העיניים", קיבלה פרסים מכל מיני מקומות, כולל ממכון הייצוא הישראלי ושמה נודע למרחקים. רוז'י עבדה כל הזמן במסגרת המפעל המשפחתי "רקמה", שאותו ניהל אביה ולימים הצטרף אליה גם אחיה הצעיר יצחק חננאל. עם הזמן נכנסה רקמה גם לייצור בגדי ים ואלה נודעו בכל העולם בצבעוניותם ובתעוזה שלהם. כל זה החל בשנות ה-60 של המאה שעברה ונמשך עד לתחילת שנות ה-80.
עם חלוף הזמן, נאלצה רוז'י לעזוב את "רקמה", אך לא אישה כרוז'י תשב בחיבוק ידיים - והיא פתחה מפעל משלה. למרות ההצלחה, המפעל לא החזיק מעמד ונסגר אחרי זמן קצר. בימיה האחרונים עסקה רוז'י בהדרכה של מעצבים צעירים ואף הכינה לדפוס ספר על מפעל חייה, שאותו למרבית הצער לא זכתה לראות כשיצא לאור. יהי זכרה ברוך! |
|||
|
|||
.jpg "רוז'י במפעל")
.jpg "מפעל \"רקמה\"")
