בובי ניסימוב - In Memoriam |
|||
בטי ליאון | |||
31/10/2009 | |||
ביום שלישי האחרון, ה-27 לאוקטובר 2009, ליווה קהל גדול לעולמו את בובי (נסים) נסימוב, חבר ורע, מנהיג משכמו ומעלה, תרתי משמע.
בובי נולד בסופיה ב-12 בספטמבר 1927 ומשחר נעוריו היה פעיל בתנועת השומר הצעיר, עוד לפני מלה"ע השניה. עם תום המלחמה היה הוא בין מקימי התנועה מחדש, נבחר לראש קן בסופיה ופעל רבות להגשמת הרעיון הציוני בקרב יהודי בולגריה
הוא עלה לארץ באניות פאן יורק ופאן קרשצ'ן אותן הובילו הבריטים לקפריסין. במחנה בו שהה תקופה לא מבוטלת התבלט בובי בארגון העולים מארצות אחרות שהיו במחנות, אך עוד יותר היה פעיל בקרב קבוצת הנוער הציוני מבולגריה והיה בין מניחי היסוד לחבורה הגדולה והמופלאה שלימים נקראה "גרעין הבונים".
בובי התערה מהר מאד בהווי הישראלי. בשנת 1956 החל לעבוד במשרד הבריאות כשלפני כן עסק בכל מיני מלאכות, כולל הזרעה מלאכותית. הוא היה מנהל אדמיניסטרטיבי של בית החולים לחולי נפש נוה און. במסגרת משרד הבריאות מלא הרבה תפקידי מינהל, כולל העברת בתי חולים פרטיים כאיכילוב, הדסה וכדומה לרשות משרד הבריאות. הוא היה במשך שנים רבות מנהל אדמיניסטרטיבי של בית החולים שמואל הרופא בבאר יעקוב. בובי היה פעיל מאד בעבודה ציבורית והיה נציג המפלגה בכל הארגונים של יהודי בולגריה בארץ. בובי עזר לכל מי שהיה זקוק לעזרה, ככל שיכול היה.
הוא היה נשוי ללינה, אשה מבריקה, אשפית בהנהלת חשבונות שעבדה שנים רבות בעירית תל-אביב והגיעה לפסגה בעיריה, אך נפטרה צעירה מאד. נולדו להם שתי בנות – אמירה וחגית, ומהן קמה לו משפחה ענפה. בכל המפגשים של גרעין "הבונים" היה הוא הרוח החיה, הינחה, נאם, ספר בדיחות לרוב, ואמר דברים כדורבנות.
ב-17 השנים האחרונות היתה לצדו חברתו לחיים נלי, אשר הקדישה את כל כולה לבובי, דאגה לו, תמכה בו, עזרה בכל מה שיכלה וסעדה אותו עד הסוף, באהבה ובמסירות.
בובי, לא נשכח אותך לעולם ובכל אשר נלך, תהיה אתה מלווה קבוע שלנו.
יהי זכרך ברוך!
|
|||
|
|||