התקרבות בין בולגריה למקדוניה

2/12/2017
התקרבות בין בולגריה למקדוניה

התקרבות בין הכנסיות הבולגרית והמקדונית

לפי ידיעה שמקורה בשידורי "קול אמריקה" (מסתבר שיש עדיין גוף כזה) לאחרונה חלה התקרבות בין שתי הכנסיות האורטודוקסיות (או "פרבוסלביות" - בבולגרית). מנקודת מבט בולגרית, יחסי בולגריה-מקדוניה מעניינים במיוחד. לשם כך כדאי לסקור בקצרה את ההתפתחות ההיסטורית בעבר הקרוב והרחוק יותר בין שתי המדינות ושני העמים.

כשהממלכה הבולגרית הגיעה לשיאה - לפני כיבושה ע"י התורכים במאה ה-15, מקדוניה היתה מחוז במדינה הבולגרית. מאז גירוש התורכים בסוף המאה ה-19, ובולגריה חזרה כמדינה עצמאית, היו לה שאיפות להחזיר את מקדוניה לחיק המולדת הגדולה. אחת הסיבות העיקריות למלחמות הבלקן שפרצו בין בולגריה לשכנותיה בראשית המאה ה-20 היתה על השליטה על מקדוניה. בולגריה לא הצליחה להחזיר לעצמה את מקדוניה, אך השאיפה לא פסקה. למרות ההפרדה המדינית, קיימים עדיין קשרים היסטוריים, תרבותיים וקשרי שפה בין שני העמים. עד היום קיימים קשרי משפחה בין תושבי בולגריה למקדוניה. תושבים רבים בדרום-מערב בולגריה מגדירים עצמם כבולגרים ממוצא מקדוני, אף כי אין להם שאיפות להיפרד מבולגריה. השפה המדוברת במחוזות אלה היא בולגרית בעלת ניב ומבטא מקדוני. הבולגרים טוענים שהמקדונית היא בעצם ניב בולגרי (והמקדונים טוענים ההיפך...).

במסגרת הסכם בין המלך האחרון של בולגריה - בוריס השלישי לבין היטלר, עם כיבוש יוגוסלביה ע"י הגרמנים, מקדוניה הוחזרה לבולגריה ובתום מלה"ע השנייה מקדוניה חוברה מחדש ליוגוסלביה. מאז הקמת מקדוניה כמדינה עצמאית (אחרי פירוק יוגוסלביה) מקונן בה החשש או החשד, שבולגריה שואפת בסתר ליבה להשתלט עליה מחדש. זאת, חרף הצהרות פומביות חוזרות ונשנות מצד בולגריה שאין לה כוונות כאלה. מצטרפים לכך גם רגשות קשים מתקופת הכיבוש הבולגרי במלה"ע השניה. נוסף לכך, מקדוניה מאשימה את בולגריה בהשמדת יהודי מקדוניה, שהוצאו מבתיהם והובלו לרכבות המוות ע"י שוטרים בולגרים. זה הרקע ליחסים העכורים בין בולגריה למקדוניה בשנים האחרונות ולכן הידיעה על כוונות בולגריה להכיר בכנסיה המקדונית, מעידה על ניצנים להתקרבות בין שתי המדינות.

לפי הדיווח, בולגריה שוקלת הכרה בכנסייה האורטודוקסית המקדונית. הכרה זאת כנראה שלא תתקבל בברכה ע"י סרביה ויוון. זהות דתית באזור הבלקנים תמיד היתה קשורה לרגשות לאומיים חזקים ולפוליטיקה. עובדתית, הכנסייה המקדונית הוקמה בתקופה הקומוניסטית של יוגוסלביה, אך הכנסייה הסרבית מעולם לא הכירה בקיומה העצמאי של כנסית מקדוניה. היא היתה חלק בלתי נפרד מהכנסייה הסרבית ומותר להניח שסרביה לא תראה בעין יפה את הניתוק החד-צדדי. ואילו יוון אינה מכירה בקיום מקדוניה, כי בתקופת יוון הקלסית מקדוניה הייתה חלק מיוון ועד היום הפינה הצפון מערבית של יוון מכונה מקדוניה.

החודש – נובמבר 2017, הכנסייה המקדונית ביקשה באופן רשמי מהכנסיה הפרבוסלבית הבולגרית (בת 1,100 שנים) שאותה רואה הכנסייה המקדונית כ"אם רוחנית", שתכיר בה. בתשובה, הצהירה הכנסייה הבולגרית שהיא "מודעת לחובתה הקדושה ותנקוט בצעדים הדרושים לייסוד מעמדה הקָאנוֹני של הכנסייה המקדונית" (כלומר, הכרת מעמדה העצמאי ע"י יתר הכנסיות האורטודוקסיות). עוד הוסיף נֶיאוֹפִיט, פאטריארך הכנסייה האורטודוקסית (פרבוסלבית) הבולגרית: "חייבים אנו לקבל את ידה המושטת של מקדוניה, זה המינימום שאנו יכולים לעשות, כי הם הרי אחינו".

חייבים לציין שלפניית הכנסייה המקדונית קדם צעד פוליטי - פגישה בין ראשי הממשלה של בולגריה ומקדוניה שחתמו על הסכם של ידידות, שמטרתו לסיים יריבות של שנים ולהביא לנורמליזציה של היחסים בין בולגריה עם אחת משכנותיה. מצד מקדוניה נילווה לכך גם אינטרס פוליטי – אולי ציפיות שהצעד יסייע לכניסתה לאיחוד האירופי. 

עבור לתוכן העמוד