משלחת חברי האגודה לידידות ישראל-בולגריה לבולגריה ולמקדוניה

15/10/2011

חברים רבים, שלא השתתפו בנסיעת המשלחת הרחבה (38 חברות וחברים) לבולגריה ולמקדוניה, בקשו לשמוע על הביקור בשתי מדינות אלה, כדי שיוכלו גם הם להיות שותפים למידע ולחוויות שחווינו שם, במשך שבוע.

להלן דו"ח קצר ותמציתי על הנסיעה:

יצאנו ביום שישי, ה-2 לספטמבר והגענו מוקדם בבוקר לסופיה. מדריך יליד בולגריה בשם נועם ברוך, הדובר עברית מצוינת קבל את פנינו והתחלנו מיד  בסיור רגלי במרכז סופיה. רבים מהמשתתפים, שלהם זה היה הביקור הראשון בסופיה, הופתעו מיופייה של העיר המודרנית ומהדינמיות  שלה. ארוחת צהרים קלה ב"חאלי", השוק המקורה המהודר, ביקור בבית הכנסת, מהיפים והמסוגננים ביותר באירופה והעברה לבית המלון המעולה, סנטראל פארק בלב המרכז העירוני של סופיה, בקצה המדרחוב החדש של שדרת ויטושה. בערב, מפגש קצר ומרגש עם נשיא הקהילה היהודית בבולגריה, מקסים בנבנישתי, הרצאה על הקהילות היהודיות בבולגריה, שאלות רבות של החברים, החלפת מתנות וחזרה למלון לארוחת ערב, ברמת גורמה.

למחרת, ביום שבת, יצאנו לעיר קיוסטנדיל שבמערב בולגריה, ממנה יצאה באישון לילה, לפני 68 שנים המשלחת של נכבדי העיר לפעול בנחרצות למען הצלת יהודי בולגריה. משימה שלמזלנו, בניגוד לכל הציפיות, הצליחה  מעבר למשוער. קבל אותנו ראש העיר, שהוא גם יו"ר האגודה המקבילה לנו בבולגריה ולאחר דברי ברכה הדדים וביקור במוזיאון דמיטר פשב, לזכרו של בן העיר שעמד בראש פעולות ההצלה, הוזמנו על ידי ראש העיר לארוחת צהרים חגיגית. משם נסענו לגבעה גבוהה ויפה החולשת על העיר - חיסרלאק (Hisarluk) לתצפית על העיר וכאן נכונה לנו הפתעה נעימה. להקה של 18 כפריות וכפריים ערכה בחורשה חזרה לקראת הופעתה באותו ערב, בפסטיבל הפולקלור שנערך בעיר. לאחר היכרות קצרה בינינו הצטרפנו לשירת המקהלה ועד מהרה לריקודי ה"חורו" והשמחה הייתה רבה. בערב באנו כולנו לאולם הפסטיבל לעודד את "הלהקה שלנו" וגם נהנינו מאד מההופעות של שאר הלהקות ששרו שירים עירוניים ידועים מן העבר (Stari Gradski Pesni). במלון הנהדר בו לנו, נהנינו בערב ובבוקר למחרת מבריכות הספא המינראליות, שחומן מגיע ל-42 מעלות.

ביום ראשון, חצינו את הגבול למקדוניה, והגענו בצהרים בדרך הררית יפיפייה לבירה, סקופיה. התחלנו את הביקור במוזיאון שואת יהודי מקדוניה. מר ויקטור מזרחי, קונסול הכבוד של ישראל במקדוניה, ברך אותנו בשם הקהילה ואחריו ערכנו ביקור מודרך בהנחייתו של מנהל המוזיאון הצעיר. גם כאן נכונה לנו הפתעה נעימה. באותו ערב חגגה הקהילה את יום התרבות היהודי של מדינות האיחוד אירופי, בהשתתפות מקהלת הקהילה היהודית בניצוחו של מנצח האופרה המקדונית הממלכתית. הופעה מדהימה ששילבה שירה של מוסיקה אופראית קלאסית עם שירים בלאדינו ובעברית. הצטרפנו למאות החוגגים ולקבלת הפנים שנערכה לאחר ההופעה.

למחרת יצאנו לעבר העיר העתיקה אוכריד היושבת, כמו טבריה שלנו, על אגם קסום. הדרך לאוכריד מרהיבה ביופייה וכמוה האגם והעיר שהייתה בעבר עיר מושבו של סמואיל, מלך הבולגרים. הופתענו שהמקדונים ניכסו לעצמם את המלך הבולגרי והפכו אותו למקדוני כמו גם את גדול אנשי הרוח הבולגרים, באותה תקופה, קלימנט אוכרידסקי, שאוניברסיטת סופיה נקראת על שמו. וכל זאת, בגלל ששניהם חיו באוכריד. באשר לאלכסנדר הגדול, מי הוא היה? יווני או מקדוני? נשאיר את המחלוקת הפעם ליוונים ולמקדונים. השתכנו במלון מהודר בסגנון קלאסי ישן, הצופה על האגם ובו שהינו שני לילות.

ביום השני באוכריד סיירנו עם מדריך מקומי, מקצועי מאד, בעיר העתיקה ועלינו למצודה העתיקה הצופה על העיר ועל כל אגם אוכריד. לאחר שייט מהנה מאד על האגם וארוחת צהרים במסעדות של הבאזר העירוני, יצאנו למנזר סווטי נחום היושב על המעיינות המזינים את אגם אוכריד. בערב אכלנו ארוחת ערב לצלילי תזמורת שניגנה עבורנו שירי עם מקדונים, בולגרים וגם עבריים, בטברנה ליד מעיינות ביליאנה, שהם מקור המים העיקרי של אגם אוכריד.      

ביום רביעי התחלנו את דרכנו חזרה לבולגריה. את מרבית היום בילינו בדרכים ובעיר ביטולה הידועה בפי היהודים בשם מונסטיר. זאת הייתה, במאות השנים האחרונות, העיר המרכזית של מקדוניה ובה ישבו מרבית היהודים עד להשמדתם בידי הנאצים, יחד עם כל יהודי סקופיה ושאר יהודי מקדוניה. הלב נכמר ממצבו המוזנח, בצורה חמורה כל כך, של בית הקברות העתיק של מונסטיר. העיר עצמה יפה מאד אך נשארו במרכזה רק שרידים מועטים המעידים על חיי הקהילה היהודית הגדולה. בערב חצינו חזרה את הגבול הבולגרי והגענו לעיר הנופש, המצטיינת במעיינותיה החמים, סנדנסקי.

למחרת, ערכנו סיור קצר בעיר והמשכנו לכיוון המנזר "רילסקי מנסטיר" שלא ניתן להיות בבולגריה בלי לבקר בו. ארוחת פורלים אחרונה במסעדה על גדות נהר רילה והגעה, בעוד מועד, לקניון ענקי בסופיה שם רוקנו כמעט את כל מלאי הסופרמרקט הגדוש במצרכים. בערב, דברי סיכום, חלוקת מתנות וטיפים למדריך ולנהג האוטובוס, שהיו ממש נהדרים: מקצועיים, סבלניים, מנומסים וחביבים מאד, לאורך כל ימי הטיול.

חשוב מאד לציין את האווירה החברית, הטובה והנעימה ששררה בין חברי הקבוצה בכל ימי הטיול. את ההרצאות האקדמיות המעניינות של ההיסטוריונים שהיו בקבוצה:  ד"ר שלמה שאלתיאל, ד"ר משה מוסק ופטי - יוסף קונפורטי, שהתמחו בתולדות יהודי בולגריה ולאורך המסע השכילו את המשתתפים בידיעותיהם הרבות. חברים אחרים כמו בטי אלפסה, מוריץ ליבל, דליה נגבי, רבקה ידיד ואחרים שיתפו את הקבוצה בזיכרונותיהם, מתקופת נעוריהם בבולגריה. כדאי לציין בהערכה רבה את חברינו רחל ומשה פרץ, ניצול ספינת המעפילים סלבדור, הנושק היום לגיל תשעים, שעמדו שניהם בכבוד בכל המשימות של הטיול, שלא היו תמיד קלות.      

רמת הטיול הייתה גבוה ביותר: חברת בלקנים בארץ וחברת אולה בבולגריה ספקו לנו מדריך מקצועי וחביב, נהג מנומס וזהיר, בתי המלון בדרגת תיירות גבוהה ואוטובוס נוח וחדיש. ועל כך נתונה להם תודתנו. הורגש שהושקעו ניסיון וידע רב בתכנון המוקדם של הטיול ובניהולו השוטף, דברים שהביאו להצלחתו. אך גם אלוהים עזר לנו. היה לנו מזל גדול של מזג אויר יבש ונעים מאד, בלי גשמים ושרב, לאורך כל ימי הטיול והכל עבר למזלנו בשלום, בלי בעיות ותקלות כלשהן. כך שכולנו חזרנו הביתה, בריאים ושלמים.

להתראות בטיול הבא! 
רצ"ב למטה קובץ תמונות מהמסע (קליק שמאלי על הקובץ): 
  

  תמונות מהטיול
עבור לתוכן העמוד