סבישטוב – Svishtov

עיר נמל על נהר הדנובה, בין רוסה לניקופול

 

העיר יושבת על המבצר הרומי העתיק נובה (Nove), שהיה אחד ממעוזי ההגנה, הלימס (Limes), שהרומאים בנו לאורך הדנובה. ממחצית המאה ה-15 מכונה העיר בשם סיסטובו (Sistovo) בפי השליטים העות'מאניים.

 

עיקר חשיבותה כצומת מסחרי, בזכות הנמל והדרכים שהתנקזו אליה ואשר הביאו אליה שיירות עם מוצרים, דרך הנהר או היבשה אל רחבי האימפריה העות'מאנית ואף מחוצה לה. רק כאשר רוסצ'וק (רוסה) הפכה לעיר המחוז (1864) ירדה קרנה של העיר סבישטוב ושל הנמל שלידה.

 

במאה ה-20 התפתחו בה תעשיות המשי, הצמר וכן גידול הכותנה. עוד הצטיינה סבישטוב בתעשיות כמו שימורים, נקניקים, יין ומוצרי חלב. בשנות ה-90 של המאה ה-20 מנתה אוכלוסיית העיר כ-30,000 נפש.

 

הקהילה היהודית

כמעט ואין ידיעות על קהילה יהודית בתקופת השלטון העות'מאני. יש אזכורים על סוחרים עוברי אורח, שהגיעו לעיר בשל הירידים שהתקיימו בה, בעיקר מניקופול ורוסצ'וק הסמוכות.

חפירות ארכיאולוגיות העלו סימנים לקיום קהילה יהודית במאה הראשונה לספירה. מדובר ביהודים שהתלוו אל הלגיונות הרומיים אחרי חורבן הבית, בתור עבדים או מרצון, והקימו קהילות לאורך הדנובה. הם כונו רומניוטים.

 

קהילת סבישטוב שייכת לקהילות שהתהוו במאה ה-18 ומופיעה לראשונה בכתבי הכרוניקות והשות"ים של מאה זו. פליטים יהודים שברחו מווידין וניקופול, בעת המלחמות התכופות בין האימפריה העות'מאנית להבסבורגית, היוו את ראשית היישוב היהודי במקום.

 

באמצע המאה ה-19, למרות שמספר היהודים היה מועט, התארגנה קבוצת דרמה מקרב ילדי בית הספר שנוסד סמוך לאותה עת. ידוע על מספר יהודים שנסו מחמת אימי המלחמה בשנים 1878-1877, במיוחד מפני התנכלויות הנוצרים הבולגרים, שהאשימו אותם בשיתוף פעולה עם האוכלוסייה המוסלמית-עות'מאנית. אותם פליטים-יהודים הגיעו עם ספרי התורה ותשמישי הקדושה שהצליחו להציל, אל רוסצ'וק, רזגראד, ורנה וערים סמוכות נוספות. מקצתם שבו מאוחר יותר אל העיר.

 

ההתארגנות הציונית התעוררה באיחור, ב-1898. בזמן שהתקיימה הוועידה הציונית הראשונה בפלובדיב ובכמה ערים כבר פעלו אגודות ציוניות, היו בסבישטוב רק ציונים בודדים.

 

במפקד שנערך ב-1888 נמנו בעיר 130 יהודים.

בתקופת מלחמות הבלקן (1913-1912), מספר היהודים כמעט שלא השתנה – 140 נפשות (מתוך 13,500 תושבים). מבין הגברים היהודים, 12 היו מגויסים לצבא. זה כמעט המקרה היחיד, שלא נאספו כספים עבור משפחותיהם של אותם חיילים.

 

אין בידינו נתונים נוספים על מספר יהודי סבישטוב במאה ה-20.

 

מקורות:

ח. קשלס: קורות יהודי בולגריה

ד"ר צבי קרן: ממצאים יהודיים בבולגריה מהתקופה העות'מאנית

חזרה לראש העמוד

 

עבור לתוכן העמוד