ב- 24.5 חל יום התרבות והכתיב בארץ הולדתי בולגריה.
למרות שעליתי ארצה ילדה מאד קטנה כנראה שארץ המולדת ארץ ההולדת נצורה עמוק בלב.
מן הסתם זו הסיבה שאומרים שפת אם. שפת אם היא שפה שתמיד מחדש מרגשת לדבר ולהאזין לה.
השירים בבולגרית מרגשים מאד מאד כשאני שולטת בשפה אך לצערי אינני יודעת לכתוב ולקרוא מעט מאד.
יתכן ומכאן נובעת האהבה שלי לארץ הולדתי יתכן כי התנהגות הצמרת הבולגרית בזמן מלחמת העולם השנייה כשהמלך התנגד בכל תוקף וזה גרם לו להפסיד את כס המלוכה התנגד בכל תוקף כפי שארע למדינות רבות באירופה לשלוח אותנו לתאי הגזים ורק הוגלינו לגיטאות ולאחר מכן לערי שדה בבולגריה עצמה כשמשפחות רבות מצטופפות בדירה אחת.
יחד עם זאת הגברים נשלחו למחנות עבודה בסלילת כבישים ועוד עבודות קשות במהלך כל זמן המלחמה 6 חדשים כל שנה.
ומשהו אישי מאד אבי זיכרו לברכה ראה אותי בפעם הראשונה כשהייתי בת חצי שנה ורק אמר לאמי: "היא כל כך יפה ופרץ בבכי."
זה היה קטע קצרצר על ארץ הולדתי ועל ה- 24 במאי יום הכתיב התרבות שלה.
לעולם אוהב אותך בולגריה עיר הולדתי עד כלות ♥♥♥3
הוספת תגובה
