מדי פעם אני גולשת להנאתי ב"פורום הגולשים" והנה העליתי בחכתי "אסור לזרוק לחם". אמירה זו מחזירה אותי לסוף דצמבר 1948 כשעלינו ארצה. אבי זכרו לברכה רפאלי יצחק פרחי היה איש מקסים ונאבק עם המציאות כמו גדול וכשהיו מביאים לנו לאוהל מלא מים מהגשמים העזים הוא היה שומר על חתיכות הלחם שהיה כבר ממילא קשה והיה מכין לו "פופרה" זה אומר בעברית לחם קשה עם תה כמעט בלי תה והיה אוכל להנאתו ואני ילדה בת 6 הערצתי אותו "לאורך כל חייו" כי ידע להסתדר ולא קיטר הוא היה איש פרקטי ומקסים.
במהלך השנים היה ממשיך לעשות לו "פופרה" אך עם כל טוב הארץ בתוכה גבינה בולגרית תה אמיתי קצת חמאה אך תמיד אמר לי בקי ה"פופרה" שאכלתי באוהל הייתה יותר טעימה בעיני מאחר וחשתי את בואנו ארצה ועם כל הקושיים אהבתי את ארצנו הנפלאה.
זהו מה שרציתי לספר לזכרו של אבי ז"ל וה"פופרה" שלו.
אם יש מצב שכתבה קטנטנה זו היוצאת מעומק לי תפורסם זה יהיה נפלא ואם לאו אנסה פעם אחרת.
תודה רבה לעושים במלאכה מר איזי אלמוג והגב'' בטי ליאון יישר כח
תודה רבה בקי
הוספת תגובה
