חוליו פלנסיאה - גיבור ששמו נשכח

13/02/2010

התערבות שגריר ספרד בבולגריה

 במלה"ע ה-2 לטובת היהודים הנרדפים

 

הביא את הסיפור: איזי אלמוג

 

לאחרונה פנה הארגון ע"ש חסיד אומות העולם השבדי, ראול וולנברג - The International Raoul Wallenberg Foundation  אל "יד ושם" כדי שזה יכריז על שגריר ספרד בבולגריה במלה"ע ה-2 - חוליו פלנסיאה (Julio Palencia) כ"חסיד אומות העולם".  

 

פעולת השגריר התרחשה לאחר ה-10 במרץ, 1943 - תאריך בו היה אמור לצאת משלוח ראשון של 8,000 יהודי בולגריה אל אושוויץ. כידוע, המשלוח בוטל ככל הנראה בעקבות הוראת מלך בולגריה - בוריס ה-III. כידוע, הדעות לגבי אחריותו האישית של בוריס על רדיפת יהודי בולגריה (כולל מתן ההוראה אשר בוטלה בסופו של דבר) חלוקות. עדיין מחכים לפסק דין סופי של ההיסטוריה לגבי אחריותו של בוריס לרדיפות היהודים.  לענייננו, הממשלה לא נואשה מתכנית ההשמדה אחרי ביטול המשלוח הראשון אל מחנות המוות שהיה אמור לצאת ב-10 במרץ 1943 וראתה בהוראת הביטול דחייה זמנית בלבד.  רדיפת היהודים בבולגריה נמשכה במהלך כל שנת 1943 והממשלה קיוותה שבסופו של דבר היהודים ישלחו למחנות המוות.

 

ראש ממשלת בולגריה, האנטישמי המוצהר – הפרופסור בוגדן פילוב, סיפר לשגריר ספרד בשיחה שהתקיימה ב- 16 במרץ 1943 על התכנית לשלוח את היהודים למחנות ההשמדה, אך טען שהדבר הוא בעקבות הוראת גרמניה. פילוב הודיע לשגריר הספרדי שהתכנית תצא לפועל בסוף אפריל. זאת ההוכחה שממשלת בולגריה לא אמרה נואש אחרי ביטול הגירוש ב-10 למרץ וראתה בו דחייה זמנית. כבר למחרת אותה שיחה שלח שגריר ספרד מברק בהול לשר החוץ שלו, בו דיווח על תכניות ממשלת בולגריה להשמדת היהודים. במברק דרש חוליו פלנסיאה שממשלת ספרד תפנה מיד לבולגריה ולגרמניה ותדרוש מהן לבטל את התכנית, בטענה שיהודי בולגריה שהם ממוצא ספרדי, הם בעצם נתיני ספרד.

 

שר החוץ הספרדי כלל לא טרח להשיב להודעת שגרירו בבירת בולגריה. ושוב פנה חוליו פלנסיאה אל שר החוץ הספרדי בבקשה שספרד תאפשר כניסת 300 יהודים "בעלי לאום ספרדי" לספרד. גם הפעם לא התייחסה מדריד לפניית שגרירה בסופיה.

 

אז נקט פלנסיאה צעד אמיץ, תוך נטילת סיכון אישי עצום:  הוא התקשר לשגריר גרמניה בבולגריה בקרלה (Heinz Beckerle)  והודיע לו ש"ספרד מוכנה לקבל אל גבולותיה את כל היהודים הספרדים החיים בבולגריה" - הודעה שלא היה לה שום כיסוי ממדריד! שגריר גרמניה הודיע מיד לברלין ששגריר ספרד מאד לא מרוצה מהתכנית לגירוש יהודי בולגריה  "...והתערב להצלת חבריו היהודים...". דבריו של פלנסיאה השאירו ככל הנראה על בקרלה. הוא הוסיף בדיווחו לברלין, שפלנסיאה הודיע למשרד החוץ הספרדי שכל עוד נמשכות התכניות להשמדת יהודי בולגריה שהם אזרחי ספרד, הוא לא יוכל להמשיך לשרת בסופיה.  

 

במשך שנת 1943 עזר פלנסיאה לכמה מאות יהודים בטענה שהם אזרחי ספרד. מעשיו גרמו לכעס רב בקרב שלטונות בולגריה שהתחילו להתנכל לשגרירות ספרד בסופיה. הוטל עליה פיקוח הדוק ובשלב מסוים אף נעצר זמנית המזכיר הראשון של השגרירות.

 

אך פלנסיאה הגדיש את הסאה כלפי שלטונות בולגריה ומשרד החוץ הספרדי במעשהו הבא:

 

באפריל 1943 הוצא להורג בתלייה בסופיה הסוחר היהודי לאון אריה, במה שנראה כמשפט אנטישמי מבויים בבסיסו עמדו האשמות פוליטיות נגד הנאשם.  אריה השאיר אחריו אלמנה ושני ילדים. כדי להוציאם מהמדינה אימץ פלנסיאה את שני הילדים והוציא לילדים ולאלמנה תעודות מעבר ספרדיות.  במעשהו גרם פלנסיאה להתקף זעם במדריד.  מכתב נזיפה חריף ביותר לפלנסיאה משר החוץ הספרדי לא אחר להגיע.  כדי להעריך נכון את אומץ ליבו של האיש האציל הזה, ראוי לצטט מילה במילה את תשובת פלנסיאה לשר הספרדי:  "אימצתי את הילדים בעקבות ייעוץ משפטי שקיבלתי מעורך דין בולגרי שהיה בעבר שר המשפטים. בהתאם לייעוץ המשפטי, לאון  אריה הוצא להורג כשאשמתו היחידה היא שהוא היה יהודי.  איך אפשר להאשים אותי במעשים בלתי נאותים, המחייבים גינוי, כאשר כל פשעי הוא שאמצתי שני ילדים השייכים לגזע שממשלת בולגריה החליטה להעביר מן העולם!".  והוסיף הערה סרקסטית: "חוץ מזה, לא ביקשתי עבורם דרכונים דיפלומטיים, אלא, תעודות זהות ספרדיות בלבד(...)".

 

בצעד של זעם בלתי מרוסן נאסרו בני משפחת אריה, אך פלנסיאה הצליח להוציאם מבולגריה לרומניה, בטרם הוכרז אישיות בלתי ריצוייה בבולגריה, בנימוק שהוא "אנטי-גרמני פנאטי וידיד היהודים".

 

המשך הסיפור וגורל  משפחת אריה ברומניה מסופרים במאמר המפורט של הקרן ע"ש ראול וולנברג, בשפה הספרדית.  בבוקרסט השתכנה משפחת אריה בבית קרוב משפחתם – אברהם אריה, אחיו של לאון אריה המנוח.  אל הבית הגיע גם מיכאל אשכנזי – אחיין של משפחת אריה, שנמלט אף הוא מבולגריה בעזרת חוליו פלנסיאס.  שגרירות ספרד בבוקרסט פרסה את חסותה על המשפחה והגנה עליה מרדיפות הגרמנים והממשלה הפשיסטית הרומנית. 

 

לאחר המלחמה היגרו בני המשפחה ששרדו לארגנטינה.  בני לאון אריה נפטרו מאז. מיכאל אשכנזי עלה לישראל וככל הידוע חי היום בארץ. הוא בין העדים הבודדים ששרדו ויכולים להעיד על פעולתו האצילה של חוליו פלנסיאס לטובת היהודים הנרדפים בבולגריה. מערכת אתר "כולנו בולגרים" מבקשת ממיכאל אשכנזי או מאנשים הנמצאים בקשר עמו, להביא לידיעתו שנשמח אם יצור עמנו קשר כדי לשמוע פרטים ממקור ראשון ולהשלים פרטים חסרים בסיפור. 

 

כאמור לעיל, הקרן ע"ש ראול וולנברג פנתה ל"יד ושם" שחוליו פלנסיאה יוכרז כחסיד אומות העולם. ככל הידוע, פעולתו ההומניטארית של פלנסיאה לא זכתה עדיין להכרה ראוייה במולדתו - ספרד.           

 

  מיכאל אשכנזי - מוזכר בכתבה. אם אתה או קרוביך רואים תמונה זאת, אנא התקשרו לאתר!
עבור לתוכן העמוד